פרופ' מוריס מוסרי

הלב כמשאבה 

הלב הוא משאבה שתכליתה להזרים דם עם חומרי מזון וחמצן דרך עורקים לכל רקמות הגוף. החמצן מובל בתוך פרודות המוגלובין הנמצאות בתוך כדוריות הדם האדומות. ברקמות הגוף העורקים מתפצלים לעורקיקים ולנימיות ושם החמצן משתחרר מההמוגלובין ומשמש לשריפת חומרי המזון - תהליך המייצר את האנרגיה הנחוצה לפעילות הגוף. תהליך השריפה מייצר פחמן דו-חמצני. משום כך, הדם החוזר מרקמות הגוף בורידים אל הלב עני בחמצן ועשיר בפחמן דו-חמצני. הדם הורידי מוזרם מהלב אל הריאות ובתהליך הנשימה הוא עובר העשרה מחודשת בחמצן ודילול מהפחמן הדו-חמצני וכך הופך מתאים להזרמה חוזרת אל הרקמות וחוזר חלילה.

כיצד משתלב הלב בתהליך? הלב הוא איבר שרירי המורכב מ-4 מדורים; פרוזדור וחדר ימניים ופרוזדור וחדר שמאליים. הלב הימני "שואב" את הדם מהורידים ומזרים אותו לריאות בכדי לחמצן מחדש את ההמוגלובין ולהיפטר מדו-תחמוצת הפחמן. הלב השמאלי שואב את הדם המחומצן מהריאות ומזרים אותו אל "אבי העורקים" המתפצל לעורקים, עורקיקים ונימיות ברקמות הגוף. 

מסתמים המצויים בין הפרוזדורים והחדרים ובין החדרים לאבי העורקים ולעורקי הריאה נפתחים בכל פעימת לב באופן מתוזמן ומאפשרים זרימת דם בכיוון הנכון, ומיד לאחר מכן נסגרים בכדי למנוע חזרת דם בלתי רצויה אחורנית. 

התזמון הנכון של התכווצות והרפית 4 המדורים בלב מוכתב ע"י קוצב לב טבעי הממוקם בפרוזדור הימני ומשחרר גירוי חשמלי כ-60-100 פעמים בדקה (זהו קצב הלב) אל מערכת הולכה חשמלית המצויה בשריר הלב. 

שריר הלב המספק דם לכל הגוף זקוק בעצמו לאספקת חמצן ומזון ואותם הוא מקבל מ"עורקים כליליים" (העוטפים את הלב כמין כתר = נזר = כליל) היוצאים משורש אבי העורקים ומתפצלים לענפים וענפי ענפים החודרים לתוך שריר הלב.

הבה נסכם עתה את עבודת "משאבת הלב" על ציר הזמן מנקודת התחלה פיסיולוגית: קוצב לב טבעי המצוי בפרוזדור הימני של הלב משחרר גירוי חשמלי המתפשט דרך סיבי הולכה חשמליים מיוחדים דרך הפרוזדורים ואל החדרים. הגירוי החשמלי גורם להתכווצות הפרוזדורים ומיד לאחר מכם להתכווצות החדרים. בין פעימת התכווצות אחת לבאה אחריה החדרים עוברים הרפייה אקטיבית הגורמת לפעולת שאיבה. ההתכווצות וההרפיה המתוזמנים היטב בעזרת מערכת ההולכה החשמלית מאפשרים הזרקת דם מחומצן אל רקמות הגוף (דרך עורקים, עורקיקים ונימיות), ושאיבת דם עשיר בדו-חמוצת הפחמן ועני בחמצן מהרקמות (דרך ורידים) והזרקתו לריאות לצורך חמצון ושחרור דו-תחמוצת הפחמן. בתהליך זה משתתפים מסתמי הלב הנפתחים ונסגרים באופן מתוזמן בכדי לאפשר זרימת דם בכיוון אחד קדימה, ועורקי הלב "הכליליים" המאפשרים אספקת דם וחומרי מזון ללב עצמו.